מעצבת פנים מחיפה באהבה

שמי אירנה אלבז ואני מעצבת פנים מחיפה. בתיק העבודות שלי כמה עשרות פרוייקטים של עיצוב ושיפוץ בארץ, וגם בחו"ל.
ניתן כאן לצפות באתר הרשמי שלי

יום רביעי, 22 בנובמבר 2017

לקוחות שחזרו לארץ אחרי 12 שנים בגרמניה מספרים לי איך היה להם לעצב בית שם

זכיתי השנה להכיר לקוחות שגרו בגרמניה 12 שנים, וחזרו לארץ. את ביתם סיימנו לעצב ובקרוב מאוד נעלה צילומים.
בגרמניה היתה להם חוויה של עבודה מול מעצב פנים מקומי שעיצב את דירתם. כיום, אחרי שכבר סיימנו לעצב כאן בארץ, הם מספרים על דברים שונים מאוד בהתנהלות מול מעצב פנים שהיה להם שם.
למשל, הם מספרים, שבמקום הדמיה בתלת מימד הם קיבלו ממנו תוכנית מודפסת רגילה, שהוא צבע אותה עם עפרונות. את הדף הוא הדביק על לוח קאפה שחור גדול והביא לפגישה.  זה היה מאוד יפה, ויחד עם זאת מאוד לא ברור. הם מספרים שככה עובדים כל המשרדים, ככל הנראה ספציפיקה של לימודי עיצוב פנים שם.
הם קיבלו ממעצב פנים שלהם ליווי מלא בכל השרטוטים, החל מתוכניות תקרה וחשמל, ועד לתוכניות אינסטלציה. יחד עם זאת הם לא קיבלו ממנו תוכניות נגרות ולא קיבלו תוכניות מטבח. לטענתם, שם נהוג שהתמחות צריכה להיות כמה שיותר צרה. מי שמתכנן אמבטיה, לא יכול לתכנן גם מטבח, למשל. לכן הוא שולח אותם לחברת מטבחים לבד, לפעמים מצטרף, רק כאשר צריך לבחור צבע וידיות. הם מאמינים שכל אחד יכול להיות מקצועי רק במשהו שהוא מתמחה בו.
בחברת מטבחים בגרמניה הם קיבלו ליווי מלא של מעצב (או מעצבת) מטבחים . הם הופתעו מאוד כאשר קיבלו ממני תוכנית מטבח בארץ. הם גם קיבלו ממני תוכניות נגרות של ארונות ושידות, ששם הם לא קיבלו, כי זה משהו שהוא "לא בהתמחות" של מעצב פנים, אלא "בהתמחות של נגר או מעצב רהיטים" שמעצב פנים שלהם עבד מולו. מעצב פנים לא ישב איתם על כל מגירה ודלת - זה נעשה מול נגר. בדיוק ההפך מאיתנו, שאצלנו אנחנו באים לנגר רק אחרי שכבר יש לנו תוכנית סופית.
הם מספרים, שלא קיבלו הדמיות מאף אחד מלבד חברת מטבחים. בכלל באירופה, כמו שאני שמתי לב, נהוג מאוד להזמין את המטבחים רק בחברות. אני זוכרת שכאשר עיצבתי את שני הבתים בפולין, וביקשתי ללכת לנגר מקומי, שיוכל לעשות לי את המטבח לפי התוכנית שלי, בכל הוורשה לא נמצא אף נגר שמוכן לקחת מטבח, ונסענו לאיזה כפר מרוחק למפעל נגרות , בו המטבח הוזמן.
המעצב שלהם עבד עם צוות פועלים שהוא מכיר, ולא היה מוכן לקבל שום צוות אחר, זה משהו שלא נהוג שם, זה מגיע כעסקת חבילה איתו. כיום אני יודעת שזה מאוד נכון, ועבודה של קבלן זר שמעצב לא מכיר יכולה מאוד לקלקל את מערכת היחסים בין כולם. מספיק שאחד הצדדים לא יהיה מוכן לקחת אחריות על טעויות, שמן הסתם מתרחשות תמיד במהלך השיפוץ, יהיה פיצוץ. בצוות שעובד ביחד שנים תמיד יש פתרונות שנסגרים ביניהם והלקוח אפילו לא מודע שהיו הבעיות  - הדברים לא עולים לרמה של האוזניים של הלקוח, כי הכל פטור מייד ובמקום.
הגרמנים מאוד מסודרים בעבודה, מאוד נקיים. אם הלקוח מגיע לאתר בניה, הוא מקבל שקיות לרגליים (גם בפולין אגב קיבלנו שקיות כאלה) וכל הפתחים בחלל סגורים בניילון מהיום הראשון של השיפוץ.
המעצב שלהם עבד לפי שעה, להבדיל מה"עסקת חבילה " שיש בארץ. זה צמצם משמעותית את כמות הפגישות איתו וכמובן היעילות של כל פגישה היתה גבוהה מאוד. בסוף הפרויקט הם גם קיבלו ממנו חשבונית על כל שעות העבודה מולם באמצעות מיילים והודעות טקסט - דבר שבארץ קיים לדעתי רק אצל עורכי דין וכל מיני יועצי מס וחשבון.
עלויות: כל החומרים, ומוצרי חשמל שהם רכשו שם, היו יותר זולים. עד היום הם מצטערים שלא הביאו את כל מוצרי ה-MIELE איתם בקונטיינר. אך יחד עם זאת הריהוט והמטבח עלו בדיוק כמו בארץ. עוד הם מספרים, שהיה נהוג שם לרכוש מוצרי קרמיקה ומוצרי כלים סניטריים בחנויות נפרדות. מטבח וארונות אמבטיה - בחנות אחת שמתמחה בארונות מטבח וארונות אמבטיה.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה